דמנציה (שיטיון)
דמנציה הינה שם כולל לאוסף של מחלות המאפיינות ירידה נרכשת ומתקדמת בתפקודיים השכלים- אינטלקטואליים ואשר עלולים להשפיע בסופו של דבר על ההתנהגות. הירידה בתפקודים נגרמת עקב התנוונות תאי המוח ולכן היא אינה סטאטית אלא הולכת ומחמירה וחייבת להיות בדרגה מספיקה לפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי שהיה בשימוש בעבר כגון: עקרת בית שאינה יודעת להפעיל מכונת כביסה או חשב כספים שאינו יודע לערוך חישובים פשוטים. כמו כן, הירידה בתפקוד יכולה להתבטא בירידה באינטראקציה חברתית.
הדמנציה יכולה להיות דמנציה ראשונית- כלומר כזו הנגרמת עקב פגיעה בתאים במוח ולא עקב סיבות נוירולוגיות כגון זיהום בעקבות דלקת בדרכי השתן או פגיעה טראומטית בראש לאחר תאונת דרכים. דמנציה משנית הינה דמנציה הנגרמת באופן משני בגלל סיבה מרכזית נוירולוגיות כגון אירוע מוחי (CVA), גידול בראש, איידס, שימוש כרוני באלכוהול, דיכאון עמוק, נטילת תרופות, בעיות בבלוטת התריס, בעיות בכליות או בכבד וכן חוסר בוויטמין 12B וכדומה.
לאור זאת, על מנת לאבחן דמנציה עורכים בדיקות דם מקיפות: ספירת דם וכימיה הכוללים תפקודי כבד, כליות וסוכרים בדם, 12B, בלוטת התריס, בדיקת רמת התרופות בדם, חומצה פולית וכן בדיקת סיפיליס (VDRL) ובדיקת איידס. כמו כן, ניתן לאבחן דמנציה משנית בבדיקות נוירולוגיות, צילום CT מוח או MRI ששם ניתן לראות בברור גידול מוחי או פגיעה עקב דימום מוחי או חבלה. לעיתים במידה ויש איבודי הכרה שאינם מוסברים, בעיות חריגות בדיבור או תלונות על טעמים וריחות מוזרים ניתן לערוך בדיקת EEG שהינה בדיקה לרישום גלי המוח. בדיקות נוספות הינן: LP- ניקור מותני על מנת לחפש דלקות שגורמות להידרדרות מוחית שאינה נגרמת עקב דמנציה מסוג אלצהיימר וכן בדיקות PET/SPECT – חומרים רדיואקטיביים לבדיקת המטבוליזם של המוח וזרימת הדם וכן בדיקות Heavy metal ו-ESR.
שכיחות הדמנציה הינה 1% מהאוכלוסייה כבר בגיל 60 ובכל חמש שנים שיעור המחלה מכפיל את עצמו. מגיל 85 30% מהאוכלוסייה ומעלה סובלים מדמנציה בדרגות שונות. שני סוגי הדמנציה השכיחים הינם דמנציה מסוג אלצהיימר (65% מכלל חולי הדמנציה) ודמנציה וסקולרית (20%).
