אבחון יכולת קוגנטיבית למבוגרים
טיפול קוגנטיבי התנהגותי:
האבחון הקוגניטיבי הינו שם כולל לאוסף מבחנים, המתבצעים על ידי רופא פסיכו- גריאטר במטרה לבדוק מהם מגבלותיו של הקשיש ולאבחן היכן קיימת הבעיה באזור המוח. בחירת המבחנים הרלוונטיים נערכת בהתאם לשפת הקשיש, לגילו, לתלונותיו או לאלו של בני משפחתו (אם הוא לא מודע להידרדרות שלו) ולמגבלותיו הנוספות (לדוגמא אם הקשיש הינו כבד ראיה או סובל מחירשות). כמו כן, מותאמים המבחנים להשכלתו של הקשיש, משום שיכולתו האינטלקטואלית עלולה להסתיר את הקשיים מהם הוא סובל.
מטרותיו של האבחון הקוגניטיבי – בעבר נערך האבחון על מנת לבדוק היכן הפגיעה המוחית, אך כיום ניתן לערוך צילום CT ופשוט לראות.
מטרות מרכזיות לטיפול קוגנטיבי:
- לאתר מחלות קוגניטיביות- כגון אלצהיימר
- זיהוי אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לעצמם או לסביבה
- אבחון בן סימפטומים פסיכיאטריים לקוגניטיביים- לדוגמא מחשבות שווא הנובעות מאלצהיימר או מסכיזופרניה
- מעקב אחר קצב התקדמות המחלה – לדוגמא, ניתן לחזור על אותו האבחון בכל חצי שנה ולראות אלו מטלות מסוגל הקשיש לעשות ואלו היה מסוגל לעשות בעבר וכיום כבר לא
- מתן המלצות להתערבות טיפולית
- הערכת תוכנית טיפול וזמן הדרוש לשיקום
תחומי האבחון:
התנהגות בסיטואציות פורמאליות ולא פורמאליות – כל אבחון מתחיל בשיחה עם הבוחן על מנת להכיר אותו ואת המגבלות מהם הוא סובל.
קשב והתמצאות
בדיקת טווח הקשב – המודד עד כמה הקשיש קשוב לדברים שקורים סביבו ועד כמה הוא מבולבל או שקוע בעצמו ולא ניתן לערוך לו את האבחון.
בדיקת תפקודי קשב אוטומאטיים – ביצוע מטלות שאמורות להיות טבועות בנו, לדוגמא: שמות החודשיים, א-ב ועוד.
בדיקת קשב מפוצל – מבחנים המבוססים על מטלה המפוצלת למספר מטלות קטנות שיש לבצען בו זמנית, לדוגמא- “מבחן סטרופ” שבו יש שלושה לוחות בשלושה צבעים שונים (נניח- אדום, כחול וירוק) ועליהן כיתוב בצבע שחור המתאר גם שם של צבע (נניח- ורוד). המשימה היא לקרוא את המילה הכתובה בצבע שחור, אחר כך לומר את שם צבע הלוח וכדומה.
בדיקת קשב מתמשך – המודד את יכולת הקשיש להיות ממוקד ומרוכז, לדוגמא- ב”מבחן טובה” מופיעות ונעלמות במחשב צורות גיאומטריות שונות, כאשר המשימה היא ללחוץ במקלדת רק כאשר מופיעה צורה של ריבוע.
תפקודי שפה
הערכת דיבור ספונטאני – הבוחן מנהל עם הקשיש שיחה ספונטאנית ומתרשם מקצב דיבורו (מדבר מהר או לאט), אינטונציה (מהי “מנגינת” הדיבור) ושטף הדיבור ( הם הקשיש מדבר באופן רציף או קטוע מפני שיש לו “בעיית שיום” וחסרות לו מילים)
הבנת הדיבור, פקודות והוראות מורכבות – נותנים משימה ולא חוזרים עליה, לדוגמא “גע בסנטר”, כאשר בודקים עד כמה הקשיש מבין מה שנאמר לו (הבנת הדיבור) ומבצע את הפקודה שניתנה לו. לאחר מכן נותנים לו פקודה מורכבת, לדוגמא- לאחר שתיגע בסנטר, הרם את יד ימין. זוהי כבר פקודה מורכבת הכוללת הפרשי זמן (לפני ואחרי) וכוללת גם את תפקודי הזיכרון.
יכולת ביטוי בכתב – מראים תמונה ומבקשים לכתוב את הסיפור המסתתר מאחוריה.
שטף מילולי – לדוגמא- אמור במשך דקה את כל החיות שאתה מכיר באות ב’.
עיבוד מידע חזותי
תפיסה לעומת ביצוע – בדיקה עד כמה הקשיש רואה, קולט ומבצע את המשימה שניתנה לו, לדוגמא: נותנים לקשיש להעתיק צורות של עיגול, ריבוע ואחר כך צורות מורכבות יותר כגון- עיגול בתוך ריבוע ורואים עד כמה הציור שלו מדויק.
למידה וזכירה
בחינת סוגי הזיכרון השונים:
זיכרון לוגי – מספרים סיפור עם מספר פרטים ומבקשים מהקשיש לחזור על הסיפור הזה. המטרה היא לבדוק כמה פרטים הוא הצליח לזכור מהסיפור ועד כמה הוא הוסיף פרטים או המציא פרטים שאינם קשורים לסיפור.
זיכרון מושהה – חצי שעה לאחר סיום משימת הזיכרון הלוגי מבקשים מהקשיש לספר שוב את אותו הסיפור ובודקים כעת כמה פרטים הוא זוכר.
זיכרון לא מובנה מילולי – הבוחן נוקב בעשר מילים ומבקש מהקשיש לחזור עליהן. לאחר מכן הבוחן אומר אותן שוב, ושוב מבקש לחזור עליהן, כאשר המשימה היא להשתפר בכל פעם במספר המילים שהקשיש הצליח לזכור (יכולת למידה)
בדיקת זיכרון חזותי – כמו ב”משחק הזיכרון”
המשגה והפשטה – בחינת יכולת הקשיש לנקוב במושגים ולהשתמש בהן, לדוגמא- מה משותף בן פסנתר ותוף? (כלי נגינה), סירה ומכונית (כלי תחבורה), אויב וחבר (מערכות יחסים) וכדומה, כאשר בכל פעם הרמה הולכת ונעשית קשה יותר.
תפקודים ניהוליים
בדיקת “זיכרון עבודה”- היכולת לזכור חומר, לערוך עליו מניפולציה ואז לחזור אליו, לדוגמא- “קח את המספר 4 ובכל פעם תוסיף לו 3.
גמישות מחשבתית – היכולת לעבור מנושא לנושא וממשימה למשימה לפי הצורך
בחינת יכולת תכנון וארגון – באמצעות אופן ביצוע המשימות השונות
הפשטה והמשגה – הבוחנים את יכולת ההכללה וההפשטה של מושגים, לדוגמא- נקוב בחמישה סוגים של ירקות (הפשטה) או פרה, חתול, תוכי והיפופוטם הם סוגים של? (הכללה).
תפקודים מוטוריים
חשוב לתאר לבוחן את התנהגותו של הקשיש לפני הירידה הקוגניטיבית. לעיתים ציוני האבחון יכולים להיות קרוב מאוד לנורמה ועם תאור על יכולות הקשיש בעבר, ניתן יהיה לערוך מעקב ולאפיין מחלה שנמצאת רק בשלביה הראשונים.
אבחון קוגניטיבי מוקדם
כיום, עקב המודעות הגבוהה שיש למחלה, ניתן לאבחן אותה בשלביה המוקדמים ובמקרי הצורך לתת טיפול שיקל על הקשיש את ההתמודדות עם הסימפטומים של המחלה. לעיתים המשפחה מגיעה לאבחון כשכבר קיימת הידרדרות גדולה במצבו של הקשיש, שכבר לא ניתן להתעלם ממנה. לרוב, הדבר נעשה היות וכשמתחילה ההידרדרות המשפחה אינה מזהה אותה בזמן, מכחישה אותה ומסבירה אותה בחולשה או עייפות או שהיא מזהה את הקושי אך אינה יודעת למי לפנות. חשוב מאוד להגיע להערכה קוגניטיבית כמה שיותר מוקדם על מנת לזהות את הבעיה ולבדוק כיצד לטפל בהידרדרות המנטאלית ולעכב אותה עד כמה שניתן.
לאבחון המוקדם יתרונות רבים והוא מסייע:
לשמור ככל הניתן על התפקוד הקוגניטיבי באמצעות תרגילי חשיבה ומשחקי זיכרון והאטה ככל האפשר בפגיעה הקוגניטיבית.
לתת למשפחה ולמטופל להתכונן באמצעות מידע על אודות המחלה והמאפיינים שלה (כמו לתת ייפוי כוח, לערוך צוואה וכדומה).
לקבל מידע על הזכויות המגיעות לקשיש ולהתחיל להפעילן במידת הצורך (מיצוי חוק סיעוד, קרן לניצולי שואה, ביטוחים פרטיים וכדומה).
פנייה לגורם מקצועי וכן למשפחה והחברים ליצירת מעגל תמיכה וסיוע רגשי.
התארגנות כלכלית למימון עזרה לטיפול כגון: עובד זר או השמה בבתי אבות.