קצבת שאירים
קצבת שארים היא ביטוח שנועד להבטיח אמצעי קיום לקרובים של המנוח/ה – אלמן/ה ויתומים. הקצבה רלוונטית עבור מי שמוגדר על ידי המוסד לביטוח הלאומי כתושב ישראל שנפטר (חוץ מפטירה בגלל מלחמה או מחמת פשע).
זכאות לקצבת שאירים
סוגי שארים:
אלמנה – אלמנה היא מי שהייתה נשואה לנפטר או ידועה בציבור שלו, שחיה עמו תחת קורת גג אחת עד לפטירתו, שנה אחת לפחות (או חצי שנה, אם הייתה בת 55 ומעלה כאשר נפטר) או שהיא ילדה לנפטר ילד.
אישה שחיה בנפרד מהנפטר, עליה לענות נוסף על אחד מהתנאים שלמעלה, גם על אחד מהתנאים האלה: תקופת הפירוד היתה קצרה מ-36 חודשים או שבשנת חייו האחרונה של הנפטר או בחלק ממנה הם גרו ביחד או שבשנת חייו האחרונה של הנפטר או בחלק ממנה הוא נשא במזונותיה למעשה או היה חייב מזונות לפי פסק דין או לפי הסכם בכתב או שלפני הפטירה קיבל הנפטר בעד האישה תוספת בקצבת זקנה או בקצבת נכות.
ידועים בציבור מוגדרים בחוק הביטוח הלאומי כנשואים, לכן אם את חיה תחת קורת גג אחת עם בן זוג , ללא קשר פורמאלי ביניכם, את מתבקשת לדווח על כך מיד למוסד לביטוח לאומי. אי דיווח מצדק עלול לגרום ליצירת חובות שיהיה עליך להחזיר.
אלמן – אלמן הוא מי שהיה נשוי לנפטרת או ידוע בציבור שלה, שחי עמה תחת קורת גג אחת עד לפטירתה שנה אחת לפחות (או חצי שנה, אם היה בן 55 ומעלה כאשר נפטרה), והוא עונה על אחד התנאים האלה: יש עמו יתום/ה ( על פי הגדרת הביטוח הלאומי) הזכאי לקצבת שארים או שהכנסותיו מכל המקורות אינן עולות על 4,913 ₪ לחודש (נכון לחודש ינואר 2012).
החל ב-1.1.2011 ההכנסות הבאות לא נלקחות בחשבון במלואן, אלא מופחתים מהן 1,310 ₪ (נכון לחודש ינואר 2012): הכנסות מעבודה כשכיר או כעצמאי, הכנסה מפנסיה המשולמת לאלמן עקב פרישתו מעבודה, קופת גמל או כל תוכנית ביטוחית אחרת המניבה הכנסה חודשית.
לתשומת הלב, הכנסה מפנסיה המשולמת לאלמן מכוח אשתו המנוחה תילקח בחשבון במלואה ולא יופחת ממנה הסכום הזה.
ההכנסה החודשית הנלקחת בחשבון לצורך בדיקת הזכאות לקצבה מחושבת על-פי הכנסתו של האלמן ב-12 החודשים שקדמו לחודש פטירת האישה (כולל חודש הפטירה) או בשנה שבה נפטרה האישה (מינואר עד דצמבר של אותה השנה). לאחר שנה מיום הזכאות תיבדק הכנסתו לפי שנת המס (מינואר עד דצמבר של כל שנה).
גבר שחי בנפרד מהנפטרת, עליו לענות, נוסף על אחד מהתנאים שלמעלה, גם על אחד מהתנאים האלה: תקופת הפירוד היתה קצרה מ-36 חודשים או שבשנת חייה האחרונה של הנפטרת או בחלק ממנה הם גרו ביחד.
ידועים בציבור מוגדרים בחוק הביטוח הלאומי כנשואים, לכן אם אתה חי תחת קורת גג אחת עם בת זוג , ללא קשר פורמאלי ביניכם, אתה מתבקש לדווח על כך מיד למוסד לביטוח לאומי. אי דיווח מצדק עלול לגרום ליצירת חובוח שיהיה עליך להחזיר.
אלמן/ה עם ילדים המקבלים קצבת שאירים זכאים להטבות לפי חוק משפחות חד–הוריות.
יתום – ילדו של הנפטר בשעת פטירתו (גם ילד חורג, ילד מאומץ או נכד, שהנפטר בלבד הוא שפרנס אותו, חוץ מנער ונערה שנישאו), אם מתקיים בו אחד התנאים האלה:
- לא מלאו לו 18 שנים
- לא מלאו לו 20 שנים, והוא מסיים את לימודיו במוסד חינוך על-יסודי או לומד להשלמת בחינות בגרות, או בעל לקות למידה ונמצא במסגרת שהוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי
- לא מלאו לו 20 שנים, והוא שוחר במסגרת קדם צבאית של צה”ל (קד”ץ/ טר”ץ – מסגרות שהוכרו לעניין זה)
- לא מלאו לו 21 שנה והוא משרת בהתנדבות למטרה ציבורית עד 12 חודשים ושירותו הצבאי נדחה עקב ההתנדבות.
- לא מלאו לו 24 שנים (עד 31 ביולי 2010 – 22 שנים*), והוא משרת שירות סדיר בצה”ל (תקופת הזכאות היא ל-36 חודשים).
- לא מלאו לו 24 שנים (עד 31 ביולי 2010 – 22 שנים*), והוא משרת בשירות לאומי בהתנדבות (במסגרות שהוכרו על-ידי המוסד לביטוח לאומי)
- לא מלאו לו 24 שנים (עד 31 ביולי 2010 – 22 שנים*), והוא לומד בעתודה ושירותו הסדיר בצה”ל נדחה עקב לימודיו.
- ללא הגבלת גיל – לחייל בשירות סדיר ששירת בהתנדבות למטרה ציבורית שנה אחת לפני גיל 21, ושירותו הצבאי נדחה עקב שנת ההתנדבות. תקופת הזכאות היא 36 חודשים בשירות סדיר – בתוקף עד 31 ביולי 2010*
- ההגדרה של “ילד” לעניין קצבת זקנה הורחבה למי שמשולמת בעדו תוספת לקצבה ב-1 באוגוסט 2010 ואילך.
- הנפטר היה תושב ישראל בעת פטירתו
שאריו של הנפטר זכאים לקצבה במידה והוא היה תושב ישראל בעת פטירתו, המוגדר כמי שמרכז חייו בישראל, לדוגמה מקום מגורים קבוע, מקום שהות המשפחה, מקום שבו מתחנכים הילדים, מקום עבודה עיקרי, מקום לימודים. על הטוען לתושבות להוכיח את קיומה.
נפטר שלא נולד בארץ, זכאים שאריו לקצבה, בתנאי שעלה לארץ לראשונה לפני הגיעו לגיל 60- 62, בהתאם לתאריך לידתו, כפי שמפורט בטבלה שלהלן:
תאריך לידה | הגיל בעת העלייה המזכה בקצבה | |
מתאריך | עד תאריך | |
6/1944 | לפני 60 | |
7/1944 | 8/1944 | לפני 60 ו-4 חודשים |
9/1944 | 4/1945 | לפני 60 ו-8 חודשים |
9/1945 | 12/1945 | לפני 61 |
1/1946 | 8/1946 | לפני 61 ו-4 חודשים |
9/1946 | 4/1947 | לפני 61 ו-8 חודשים |
5/1947 | לפני 62 |
מי שעלה לארץ לראשונה לאחר הגיל המפורט בטבלה למעלה, אינו מבוטח בביטוח שאירים ואלמנתו עשויה להיות זכאית לגמלת שאירים מיוחדת להפוך את זה ללינק אם לא הגיעה לגיל פרישה.
הנפטרת הייתה תושבת ישראל בעת פטירתה או שלא נולדה בארץ אך עלתה לארץ לראשונה לפני גיל 60 – 62 כפי שמפורט בטבלה למעלה והייתה אחת מאלה:
- עובדת שכירה או עצמאית.
- אינה נשואה (חוץ מאלמנה המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים).
- נשואה ובעלה אינו מבוטח בגלל גילו ביום עלייתו, או מפני שאינו תושב ישראל.
- מקבלת קצבת נכות כללית.
- עגונה כמוגדר בחוק.
- הנפטר השלים את תקופת האכשרה
הנפטר/ת השלים/מה אחת מתקופות האכשרה (ביטוח) האלה:
- 12 חודשים שלפני יום הפטירה.
- 24 חודשים, רצופים או לא רצופים, ב-5 השנים שלפני הפטירה.
- 60 חודשים (5 שנים), רצופים או לא רצופים, ב-10 השנים שלפני הפטירה.
- 144 חודשים (12 שנים) רצופים או לא רצופים.
- 60 חודשים, רצופים או לא רצופים, מיום שנעשה/תה לראשונה תושב/ת ישראל, בתנאי שמספר החודשים שלא היה/היתה מבוטח/ת אינו עולה על מספר החודשים שהיה/תה מבוטח/ת.
לצורך בדיקת תקופות הביטוח על הנפטרת לצבור את תקופות הביטוח המפורטות כאן:
תקופת הביטוח לאישה נשואה שנפטרה:
התקופות האלה נחשבות כתקופות ביטוח לאישה נשואה (למבוטח בביטוח זקנה):
- מי שנולדה בארץ ונישאה לאחר גיל 18 – תקופת הרווקות מגיל 18 ועד למועד הנישואין (ללא קשר אם עבדה או לא עבדה בתקופה זו)
- מי שעלתה לארץ לפני גיל 18 ונישאה לאחר גיל 18 – תקופת הרווקות מגיל 18 ועד למועד הנישואין (ללא קשר אם עבדה או לא עבדה בתקופה זו)
- מי שעלתה לארץ לאחר גיל 18 ונישאה לאחר גיל 18 – תקופת הרווקות מיום העלייה ועד למועד הנישואין (ללא קשר אם עבדה או לא עבדה בתקופה זו)
- מי שעבדה בתקופת הנישואין – תקופות העבודה בהיותה נשואה
- מי שהייתה גרושה לפני הנישואין – התקופה המתחילה חודש לאחר חודש הגירושין וכל זמן שהייתה גרושה (ללא קשר אם עבדה או לא עבדה בתקופה זו)
- מי שהייתה אלמנה לפני הנישואין, ולא קיבלה קצבת שאירים או תלויים עבור תקופה זו מהביטוח הלאומי – תקופת היותה אלמנה וכל זמן שלא קיבלה קצבת שאירים או קצבת תלויים מהביטוח הלאומי (ללא קשר אם עבדה או לא עבדה בתקופה זו)
- מי שהייתה אלמנה לפני הנישואין, וקיבלה קצבת שאירים או תלויים מהביטוח הלאומי – תקופות עבודה בלבד.
- מי שקיבלה נכות כללית בהיותה נשואה – כל תקופת קבלת קצבת הנכות (ללא קשר אם עבדה או לא עבדה בתקופה זו)
במקרים האלה לא נדרשת השלמת תקופת אכשרה (ביטוח):
- הוא/היא נפטר/ה בתוך שנה מהיום שנעשה/תה תושב/ת ישראל.
- הוא/היא נפטר/ה לפני שמלאו לו/לה 19 שנה.
- הוא/היא היה/היתה המפרנס/ת העיקרי/ת של בן הזוג או של הילדים.
- היא נפטרה בתוך שנה מהיום שהתגרשה או התאלמנה.
אם הנפטרת הייתה אם לילדים (לפי הגדרת “יתום”, כפי שמופיע בהמשך), ולא השלימה תקופת אכשרה (ביטוח) כנדרש – יהיו הילדים בלבד זכאים לקצבת שאירים.
- אין פיגור בתשלום דמי הביטוח
אם הנפטר פיגר בחייו בתשלום דמי הביטוח, שאיריו עלולים להפסיד את הקצבה או לקבל קצבה מופחתת. במקרה כזה תיבדק זכותם של השאירים להענקה מטעמי צדק (אין צורך להגיש תביעה). במידה ומעסיקו של הנפטר פיגר בתשלום דמי הביטוח, קצבת השאירים אינה נפגעת.
באתר הביטוח הלאומי (www.btl.gov.il) קיים מחשבון לבדיקת זכאותך לקצבת שארים. באמצעות מענה על שאלון, תוכלו לבדוק אם אתם עונים על תנאי הזכאות, ולפיכך עשויים להיות זכאים לקצבה.
ערעור על קצבת שאירים
אם החלטת המוסד לביטוח לאומי אינה מניחה את דעתך, אתה רשאי לערער עליה לפני בית הדין לעבודה. את הערעור עליך למסור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מיום שקיבלת את ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטתו.
על החלטה של בית הדין האזורי אפשר לערער בפני בית הדין הארצי, ירושלים: כתובת: רח’ קרן היסוד 20 טלפון: 6497777 (02) בתי דין אזוריים לעבודה:
עיר |
כתובת |
מיקוד |
טלפון |
ירושלים |
רח’ בית הדפוס 20 |
97300 |
6546444 (02) |
תל אביב |
רח’ שוקן 25 |
66532 |
5128222 (03) |
חיפה |
רח’ פליים 12 |
33095 |
8698000 (04) |
נצרת עילית |
קריית יצחק רבין, היכל המשפט |
16000 |
6087777 (04) |
באר שבע |
רח’ התקווה 5, היכל המשפט |
84102 |
6470444 (08) |
לשכות הסיוע המשפטי:
אם החלטת לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי לפני בית דין לעבודה כאמור, אתה רשאי לבקש סיוע משפטי חינם מלשכות הסיוע המשפטי שעל יד משרד המשפטים. את הבקשה עליך להגיש בטופס בקשה לסיוע משפטי עפ”י חוק הסיוע המשפטי, אשר ניתן להורדה מאתר משרד המשפטים. את הטופס יש להגיש ללשכת הסיוע המשפטי שבאזור מגוריך.
עיר |
כתובת |
מיקוד |
טלפון |
פקס |
באר שבע |
שדרות שזר33, ת.ד. 534 (בית נועם) |
84200 |
(08) 6404526 |
(08) 6404539 |
חיפה |
רח’ פליים 15א, קריית הממשלה |
31043 |
(04) 8633666 |
(04) 8633679 |
ירושלים |
רח’ הסורג 1, בית מצפה |
94230 |
(02) 6211333 |
|
נצרת עלית |
רח’ טופיק זאיד |
16160 |
(04) 9459444 |
(04) 6459434 |
תל אביב ואזור המרכז |
רח’ הנרייטה סולד 4 |
64924 |
(03) 6932777 |
(08) 6404539 |
הלשכה בירושלים משרתת גם את תושבי אשקלון, קריית גת, אשדוד ואילת.
קצבת שאירים לתושב חוץ
אם אתה שוהה בחו”ל, תשולם לך קצבת השאירים בחו”ל עד 6 חודשים לכל היותר, ואם יצאת לחו”ל מ-1 באוגוסט 2009 ואילך, תשולם לך קצבת השאירים בחו”ל עד 3 חודשים. קצבתך תשולם לזכות חשבון הבנק שלך בישראל.
אם אתה מתכוון לשהות בחוץ לארץ יותר מ–3 חודשים, עליך להודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי (למחלקת זקנה ושאירים) על נסיעתך. בתנאים מיוחדים יוסיף המוסד לביטוח לאומי לשלם לך את הקצבה בזמן שהותך בחו”ל גם לאחר התקופות שצוינו למעלה.
מי שמתגורר במדינות אמנה (כגון: אוסטריה, בולגריה, בלגיה, ברטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, פינלנד, צ’כיה צרפת, שבדיה ושוויץ), עשוי לקבל את הקצבה בארצות אלה, גם אם הנפטר לא היה תושב ישראל בעת הפטירה (פרטים באגף זקנה ושאירים, במשרד הראשי בירושלים).
שאירים המתגוררים בארה”ב עשויים לקבל את הקצבה בהיותם בארה”ב, רק אם הנפטר היה תושב ישראל בעת הפטירה, והם קיבלו על-פי החוק קצבת שאירים לפני שיצאו לארה”ב.
לתשומת לבם של השוהים בחו”ל ומקבלים קצבת שאירים מהביטוח הלאומי,
פעם בשנה אתם נדרשים להמציא טופס “אישור חיים” להוסיף את זה כלינק למוסד לביטוח לאומי בישראל.
מקבל השלמת הכנסה שעדיין לא הגיע לגיל הפרישה חייב להודיע על כל יציאה לחו”ל. בעבור כל חודש מלא (מ–1 בחודש עד 31 בחודש או 30 בחודש) שאתה שוהה בחו”ל, לא תשולם לך תוספת השלמת ההכנסה. אם יצאת לחו”ל יותר מפעם אחת בשנה קלנדרית אחת (מינואר עד דצמבר), ביציאתך השנייה לחו”ל וביציאות הבאות לחו”ל – לא תשולם לך תוספת השלמת ההכנסה בעבור החודש שבו יצאת לחו”ל וגם בעבור החודש שבו חזרת מחו”ל.
מקבל השלמת הכנסה שהגיע לגיל הפרישה חייב להודיע כל כל יציאה לחו”ל. החל ב-1 בינואר 2007 תשולם תוספת השלמת הכנסה למי שהגיע לגיל הפרישה גם בעד תקופה שהוא יוצא לחו”ל, ובלבד שיצא לחו”ל 3 פעמים לכל היותר בשנה קלנדארית אחת (מינואר עד דצמבר), ולתקופה של 72 ימים (רצופים או מצטברים) לכל היותר בשנה קלנדארית אחת.
מי שיצא לחו”ל יותר מ-3 פעמים בשנה קלנדארית אחת, או ששהה בחו”ל יותר מ-72 ימים בשנה קלנדארית אחת – לא תשולם לו תוספת השלמת הכנסה בעד כל התקופה ששהו בחו”ל באותה שנה קלנדארית, לרבות חודש היציאה וחודש החזרה מחו”ל. אם יצאת לחו”ל מסיבה מוצדקת, כגון טיפול רפואי או אבל על בן משפחה מדרגה ראשונה (הורים, ילדים, אח אחות), עלייך לפנות לסניף הקרוב למקום מגוריך, לבדיקת זכאותך לתשלום תוספת השלמת הכנסה בתקופת שהותך בחו”ל.
מקבלת גמלת שאירים מיוחדת בחו”ל תיבדק זכאותה להמשך תשלום גמלת השאירים המיוחדת על-פי תקופת שהותה בחו”ל: אם היא שוהה בחו”ל באופן זמני וממשיכה להיות תושבת ישראל, היא תמשיך לקבל את הגמלה המיוחדת במשך חודש קלאנדרי אחד בלבד לאחר חודש ממועד יציאתה לחו”ל. לאחר מועד זה תופסק הגמלה ותחודש על פי שיקול דעתו של הביטוח הלאומי בחודש שבו תחזור לארץ. אם היא שוהה בחו”ל זמן ממושך, תופסק הגמלה מהחודש שבו יצאה מן הארץ. הקצבה תחודש רק אם תוכר כתושבת ישראל.