מהו מבחן מיני מנטל ומה אפשר לאבחן באמצעותו?
מבחן המיני מנטל ( MMSE mini mental test) הוא בעצם סקירה כללית או אבחון מזורז שבודק קצת מכל תחום ומאפשר לבוחן לדעת באלו תחומים מגלה הקשיש קושי ולהתעמק בכך. על פי רוב, מבחן המיני מנטל לבדו לא יוכל לזהות מהי המחלה ממנה סובל הקשיש אך ניתן יהיה לזהות כי אכן קיים קושי קוגניטיבי ותהיה השערה כללית לגבי סוג המחלה, המבוססת על המשימות שאותן הוא לא הצליח לעשות. כמו כן את המיני מנטל לא עורכים בזמן מחלה חריפה שעלולה להשפיע על תוצאות המבחן (לדוגמא- דלקת בדרכי השתן שגרמה לקשיש לבלבול).
במבחן המיני מנטל ניתן לצבור עד 30 נקודות.
מיני מנטל – ניקוד:
- התמצאות בזמן ובמקום– (10 נקודות) באמצעות בדיקת התמצאות בזמן (5 נקודות), לדוגמא- איזה יום היום? איזה שנה אנחנו? חודש? מה התאריך היום? והתמצאות במקום (5 נקודות), לדוגמא- איפה אנחנו נמצאים עכשיו? באיזו עיר? באיזו מדינה?
- זכירה– (3 נקודות) הבוחן אומר שלוש מילים (נניח- כדור, דגל, עץ) והקשיש צריך לחזור אחריו. מבחן זה בודק את יכולת השמיעה והקליטה של המילים ובעצם את טווח הקשב. במידה והקשיש אינו קלט את המילים הבוחן חוזר עליהן פעם נוספת
- זיכרון עבודה– (5 נקודות) מטלה 100-7 בוחנת את יכולת הקשיש לקחת את הספרה 100 ולהפחית ממנה בכל פעם 7 (100, 93, 86……). מטלה זו מיועדת לקשישים שיודעים חשבון.
- זיכרון מושהה– (3 נקודות) הבוחן מבקש מהקשיש לחזור על אותן שלוש מילים (כדור, דגל, עץ)
- שיום– (2 נקודות) הבוחן יציג בפני הקשיש חפצים ויבקש ממנו לנקוב בשמם.
- חזרה על משפט– (1 נקודות) הבוחן יאמר משפט ויבקש מהקשיש לחזור אחריו
- הבנת פקודות בשלושה שלבים– (3 נקודות) לדוגמא- קח את הנייר, קפל לשניים ושים מתחת ליד ימין.
- הבנת הנקרא– (1 נקודות) הבוחן יציג בפני הקשיש משפט כתוב הכולל פקודה לדוגמא- “הרם את שתי ידיך”
- כתיבת משפט– (1 נקודות), הבוחן יבקש מהקשיש לכתוב משפט כלשהו. הבוחן לא יתחשב בשגיאות כתיב במידה ויהיו
- העתקת פנטגונים– (1 נקודות) העתקת צורות מורכבות, כגון- משולש בתוך ריבוע
השפעה על הניקוד:
- גיל– גילו של הקשיש יכול להשפיע משום שקשיש בן 68, לרוב יזכור פרטים באופן טוב יותר מקשיש בן 92
- מין– ישנן משימות שנשים יכולות לבצע טוב יותר וכאלו שגברים מסוגלים לבצע טוב יותר ולכן לעיתים הנתון האם מדובר בקשיש או בקשישה עלול להטות את תוצאות הבדיקה
- יכולת אינטלקטואלית– קשיש בעל השכלה רחבה יצליח לבצע את האבחון טוב יותר מקשיש שאינו יודע לקרוא או לכתוב.
- שפת הדיבור– במידה והמאבחן לא דובר את שפת הקשיש, הדבר עלול לפגוע בהתרשמות ממנו ובחוות דעתו.
- אופן שיתוף הפעולה– לצורך בדיקת אופן שיתוף הפעולה נוצרו מבחנים, אשר על פניו נראים מאוד מסובכים לביצוע, אך בעצם אדם דמנטי שסובל מבעיה קוגניטיבית מסוגל לעשות אותם. מבחנים אלו נוצרו בן השאר, על פי בקשתם של המוסד לביטוח הלאומי ומגוון ביטוחים פרטיים שנתבעו לממן עזרה סיעודית לקשישים דמנטיים וביקשו להיות בטוחים שאותם קשישים הם אכן דמנטיים ולא כאלו שתובעים את הביטוח על בסיס רמאות- לדוגמא אדם המתלונן על בעיות זיכרון מאז הפגיעה בראשו אך מתאר את במדויק את תאריך הפגיעה או את אירועי אותו היום.