שיקום לאחר אשפוז
הפגיעה בעצמאות התפקוד ותלות בזולת עלולים להוות משבר בחיי הקשיש ומשפחתו ולפגוע באיכות חייו. היות וגם בגילאים מבוגרים ניתן לנסות ולשפר את התפקוד שנפגע והחזרה לעצמאות נתפסת כזכות בעלת חשיבות גבוהה מאוד. זכות זו, אף מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשנ”ד 1994) ונעשית בהתאם לחוזר מנהל רפואה (4/2009) “אמות מידה למתן טיפול שיקומי בקשישים.”
לרוב יזדקק הקשיש לשיקום לאחר אירוע מוחי, ירידה חדה בתפקוד (לאחר מחלה ממושכת או ריתוק למיטה) ובעקבות בעיות אורטופדיות (כגון: קטיעת גפיים או שבר פרק הירך), כאשר תהליך השיקום מהווה שלב נוסף בתהליך החלמת הקשיש ונועד לתת לקשיש תקווה ולסייע לו לסגל אורח חיים בריא ופעיל בקרב חבריו, משפחתו וסביבתו ואשר יתרום לאיכות חייו מבחינה פיזית, חברתית ורגשית.
תהליך השיקום
תהליך השיקום לאחר אשפוז מתמקד במטופל ומסייע לו לאמץ דרכים להתמודד עם מוגבלותו על מנת שיחזור באופן הדרגתי ועד כמה שניתן למצבו, לפני הפגיעה בתפקוד. במהלך השיקום נבנית עבור כל מטופל תוכנית אישית, אשר מתבססת על מצבו התפקודי הקודם והנוכחי (לדוגמא קשיש עצמאי שזקוק כעת לכיסא גלגלים) ולוקחת בחשבון את סביבת מגוריו (מגורים בדירה הבנויה על שתי קומות, דירת קרקע, דירה בבנין עם מעלית וכדומה).
מהלך השיקום נבנה על ידי צוות רב מקצועי הבנוי מצוות רפואי, סיעודי (אחים ואחיות), פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, מרפאים בדיבור (קלינאי תקשורת), עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים ודיאטנים והוא מתבסס על שיקולים המשותפים לצוות אך גם לקשיש ולבני משפחתו.
מקום השיקום יותאם לצרכי המטופל ויכול להתבצע במספר מסגרות: אשפוז שיקומי (במחלקה שיקומית או במחלקה גריאטרית שיקומית), אשפוז יום, מרכז לשיקום יום, מכון ייעודי לשיקום (כגון מכון לפיזיותרפיה) או שיקום בבית המטופל במידה ותנאי מגוריו מאפשרים זאת והמטופל רוצה בכך.
משך זמן השיקום אינו קבוע ותלוי במגוון גורמים כגון: רצו המטופל בשיקום ורמת שיתוף הפעולה, סוג הפגיעה, מצבו הפיזי הקודם של המטופל ומצבו הפיזי כעת, מצבו הקוגניטיבי (שכלי), קצב התקדמות הטיפול ועוד. באופן עקרוני, קיימת תקופה מינימאלית של מימון השיקום על ידי קופת חולים והיא תלויה במצבו הרפואי ובגורמים שצוינו לעיל (זאת בהתאם לחוזר מנהל רפואה 4/2009 “אמות מידה למתן טיפול שיקומי בקשישים”).
נוהל קבלת אישור לשיקום
היות והשיקום מהווה שלב נוסף בתהליך ריפוי הקשיש, ההחלטה על ביצועו תינתן באמצעות המלצה של רופא ואישורו נמצא באחריות קופת החולים בה מבוטח הקשיש (משרד הבריאות, 2011) . כאשר הקשיש מאושפז בבית חולים כללי, תינתן ההמלצה בדרך כלל במכתב השחרור בתום האשפוז. לאור מטרתו, חשוב מאוד כי השיקום יבוצע ללא דיחוי על מנת לפעול לשיפור מצב הקשיש באופן המועיל ביותר. לאור זאת, רצוי כי הקשיש ובני משפחתו יפעלו למען מיצוי זכויותיהם בנושא השיקום תוך כדי האשפוז ולא ימתינו עד לסיומו. במידה וקיימת המלצה לשיקום, אשר אינה מאושרת על ידי קופת החולים, ניתן לפעול להגשת תלונה לנציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות.
ניתן לעשות זאת בדרכים המפורטות לעיל:
בטלפון 5400*
בפקס 02-5655981
בדואר: נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, משרד הבריאות, רחוב רבקה 29 ירושלים.
בדוא”ל: kvilot@moh.health.gov.il
*במידה ויש סתירה בין הכתוב להלן לבין הנוהל יתבצע השיקום בהתאם לחוזר מנהל רפואה (4/2009).
מהם אמות המידה למתן טיפול שיקומי לקשישים?
תחילת שיקום מותנית בהמלצת רופא.
מהן זכויות שיקום לקשישים?
הקשיש יקבל תוכנית שיקום מותאמת אישית במגוון מסגרות ייעודיות.
איך מבצעים בדיקת זכאות לשיקום?
חשוב לודא מול הצוות הרפואי, רצוי בזמן האשפוז כדי לקצר תהליכים בירוקרטיים.