כאשר קיים אחד מהמקרים המפורטים מטה, ידונו מסמכי הבקשה בפני ועדה מקצועית מייעצת שדנה במקרים ומעבירה את מסקנותיה לממונה יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ”ת לגבי הצורך בהעסקת עובד זר.

• כאשר יש צורך ייחודי וחריג לעובד זר שני, עקב נסיבות רפואיות שאינן מאפשרות מתן מנוחה לעובד הזר. משקל יתר של הקשיש לא מהווה מקרה הדורש עובד זר נוסף ויש לשקול פתרונות אחרים לכך (לדוגמא- שימוש במנוף)
• קשיש שלא קיבל את מלוא הניקוד המזכה במבחן התלות וצבר 2.5-4 נקודות בלבד במבחן התלות אך מתוכם לפחות 0.5 נקודה בפרק התנועה ובנוסף מתקיימות אצלו אחת או יותר מהנסיבות הבאות: הוא מתגורר עם נכה נוסף במשפחה, הורה לשלושה ילדים שכולם מתחת לגיל 16, אדם עם פיגור המתגורר עם הורה מעל גיל 70, חולה במחלה ממארת או קשה הדורשת השגחה למשך רוב שעות היום.
• שחרור מבית החולים– חולה העומד להשתחרר מבית חולים יציג אבחנה רפואית מטעם רופא המחלקה, המציינת את הצורך ברצף טיפולי ואת התאריך המשוער לשחרורו. במקרה זה יופעל נוהל מהיר ללא המתנה לביצוע מבחן התלות וההיתר יינתן ברוב המקרים אוטומטית לתקופה ראשונית של שלושה חודשים. על סמך אישור זה תותר העסקתו של עובד זר שנמצא כבר בארץ ולא יתאפשר להביא עובד חדש מחו”ל. במהלך שלושת החודשים בהם ניתן האישור המהיר יש לפעול לקבלת היתר קבוע להעסקת העובד.
• שני מטופלים תחת קורת גג אחת– ככלל לא תתאפשר העסקת עובד אחד לשני קשישים הזקוקים לו על מנת שלא לגרום לעומס טיפולי בלתי סביר על העובד וכן מתוך הרצון לתת את הטיפול המיטבי עבור כל קשיש בנפרד לפי צרכיו. עם זאת, היתר להעסקת עובד זר אחד לשני הקשישים המתגוררים תחת קורת גג אחת, יינתן רק כאשר יוכח כי בהסדר זה לא ייפגעו גם הקשישים וגם המטפל.

לבקשה זו יש לצרף אישור עדכני לזכאות לגמלת סיעוד עבור שני הקשישים. במידה והקשישים אינם זכאיים לגמלת סיעוד עקב הכנסותיהם, תדון במקרה הועדה המייעצת לממונה ביחידת הסמך ולאור המסמכים הרפואיים שיוגשו וחוות דעתה המנומקת של עובדת סוציאלית לפיה הטיפול המשותף לא יפגע במטופלים או יצור עומס טיפולי בלתי סביר על העובד.

במקרה זה בעת תשלום האגרה, תגבה אגרה אחת אלא אם כן יש צורך בביצוע שני מבחני תלות.

• קשישים מעל גיל 85 שלא עמדו בקריטריונים, ידונו בפני הועדה ולבקשתם יצורפו מסמכים רפואיים עדכניים המעידים כי מצבו הרפואי של הקשיש דורש עזרה סיעודית או השגחה במשך רוב שעות היממה.
• קשישים המטופלים על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון (כגון הורים שקולים ואלמנות צהל) יצרפו  בנוסף למסמכי הבקשה והמסמכים הרפואיים- מסמך המעיד על מצבם והיותם נמצאים בטיפול אגף השיקום.

כיצד מגישים את הבקשה לקבלת עובד זר:

• יש למלא את שלושת הטפסים המצורפים לבקשה לקבלת היתר לעובד זר ששם זה כל החלקים מטופס א- ה בחבילה אחת כי ככה מגישים את זה. או שבצד יהיו הלינקים לכל הקבצים): טופס בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר או להארכת היתר קיים (להלן: טופס א’), התחייבות המעסיק (טופס ב’) והצהרת ויתור על סודיות רפואית (טופס ג’). בעקבות החתימה על ויתור הסודיות יוכל המוסד לביטוח לאומי להעביר ליחידת הסמך של משרד התמ”ת את תוצאות מבחן התלות המעיד על הצורך בעזרה סיעודית במשך רוב שעות היום.
• יש לצרף ספח תשלום אגרת בקשה– ללא ספח התשלום תוגש הבקשה לשולח

נכון לתאריך 1.1.12 עלות האגרה הינה 300 ₪. על פי החוק לא ניתן לקבל הקלות, פטורים או הנחות לתשלום האגרה גם לא עקב מצבו הכלכלי של המבקש או נסיבות מיוחדות. כמו כן לא תוחזר עלות האגרה במידה והבקשה להעסקת עובד זר תידחה.

קשיש שאינו זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסותיו, ישלם אגרה על סך 580 ₪- כאשר 300 ₪ מתוכם מהווים את תשלום האגרה שעלותה קבועה לכולם וכן תוספת של 280 ₪ לצורך ביצוע מבחן התלות לקבלת זכאותו להיתר העסקה.

כאשר שני מטופלים מתגוררים תחת קורת גג אחת ומגישים בקשה חריגה לקבלת עובד זר אחד תיגבה מהם אגרה אחת אלא אם כן יש לערוך שני מבחני תלות להוכחת זכאותם לקבלת היתר ההעסקה.

ניתן לשלם את האגרה באתר האינטרנט:

http://ecom.gov.il/Counter/general/homepage.aspx?counter=19&catalog=4&category=invalid&language=he

• צילום תעודת זהות וספח של הקשיש ושל המעסיק במידה והקשיש אינו מסוגל למלא את חובותיו החוקיות כמעסיק של עובד זר
• במידה והקשיש הינו חסוי יש לצרף אישור אפוטרופסות
• חולה העומד בפני שחרור מבית החולים צריך לצרף עותק של טיוטת מכתב השחרור ולמלא את טופס הבקשה למטופל העומד להשתחרר מבית חולים ומוסד סיעודי (טופס ה’)
• קשיש שאינו זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות ימלא את טופס הבקשה למבחן תלות ויצרף אותו (גם כאן או שמצרפים את הטופס עצמו או בצד נעשה קישורים לכל הטפסים בצורה מסודרת). תוצאות מבחני התלות ימסרו ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ליחידת הסמך של משרד התמ”ת, ואין צורך לצרפן לטופסי הבקשה, וזאת בכפוף לחתימת מבקש ההיתר להעסקת עובדים זרים על כתב ויתור סודיות רפואית המצורף לטופסי הבקשה.

• קשיש שבחר להמשיך ולקבל קצבת שירותים מיוחדים לאחר גיל הפרישה ולוותר על קבלת גמלת סיעוד במקומה- יצרף מסמך מטעם הביטוח הלאומי כי הוא אכן זכאי לקצבה זו ומקבל אותה בפועל.

את כל המסמכים יש לשלוח לאגף ההיתרים ענף הסיעוד:

יש לשקול גם לשים את זה בתור לינק ליצירת קשר עם ענף הסיעוד, או בכלל במסגרת בצד

ירושלים– רח’ אגריפס, קומה 5 בנין כי”ח ת”ד 28346.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-18:00
מענה טלפוני בימים ראשון, ושלישי בין השעות 08:30-12:30

תל אביב– רח’ דרך שלמה 53, קומה ד’.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-16:00
מענה טלפוני בימים ראשון, ושלישי בין השעות 08:30-12:30

צפון– רח’ פלים 7, בנין צים, ת”ד 109 חיפה, מיקוד- 31003.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-18:00
מענה טלפוני בימים ראשון ושלישי בין השעות 08:30-12:30

דרום– דרך אלומות 12, בנין מושבות, קומה ב’, א.ת עומר.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-16:00
מענה טלפוני בימים ראשון, ושלישי בין השעות 08:30-12:30

אפשר לפנות לרשות ההגירה באמצעות המוקד הארצי של המחלקה 1-700-707-147

לא ניתן לשלוח בקשות בפקס. יש לשלוח אישורים מקוריים או מאומתים בחתימת עורך דין או רואה חשבון בלבד. החלטת ענף הסיעוד תשלח למבקש בדואר.

הבאת העובד הזר לארץ והעסקתו:

במקביל לקבלת היתר יפנה הקשיש או המעסיק מטעמו לאחת מהלשכות הפרטיות המורשות על פי חוק להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד, זאת לצורך רישום עובד זר על שמו. יש לוודא שלחברה שעימה בוחרים להתקשר קיים רישיון תקף  לייבוא עובדים זרים על פי החוק.

לאחר קבלת ההיתר ולאחר שנמצא עובד מתאים יש לפנות לרשות האוכלוסין לקבלת אשרת עבודה (ויזה ב’1 שתוקפה לשנה) עבור העובד שברצונו להעסיק. חל איסור להעסיק עובד זר ללא רישום בלשכה פרטית ומכתב השמה המאשר את הרישום. תפקידה של הלשכה הפרטית הינן בן השאר: הבאת העובד מבחינה חוקית באמצעות סיוע במילוי הבקשה לקבלת עובד זר ובקבלת ההיתרים הדרושים (כולל את אשרת ההעסקה), העברה  לרשות ההגירה במשרד הפנים את פרטי העובד הזר והמעסיק ולעדכן את המעסיק בדבר קבלת אישור ההעסקה (אם הרשות לא אישרה את ההעסקה, על המעסיק והעובד להפסיק את ההתקשרות ביניהם ולפעול לפי הרשום בהודעת הרשות).

בנוסף על הלשכה הפרטית לסייע למשפחה בהבאת העובד והתאמתו למשפחה למען טובת הקשיש, זאת באמצעות עובדת סוציאלית אשר תערוך ביקור בית, תאתר את צרכי הקשיש, תקשיב לרצונותיו וכן תמצא פיתרון חלופי במועדים שהוא בחופשה או במידה שעזב או פוטר. כמו כן מסייעת הלשכה הפרטית  למשפחה במקרים של חולי ממושך, פטירת העובד.

כאשר בוחרים את החברה עימה רוצים להתקשר חשוב לבדוק את הנוהל הקיים בחברה לגבי חוסר התאמתו של העובד לקשיש והחלפתו במידת הצורך. כמו כן יש לוודא כי נהלי החברה מחייבים ביקורים סדירים של עובדת סוציאלית, על מנת לוודא את שביעות רצונו של הקשיש מהטיפול הניתן לו וכן איתור גורמי סיכון (כגון שחיקה בטיפול, הזנחת הקשיש והתעללות) במקרים בהם הקשיש מתגורר ביחידות עם העובד ואינו צלול.

על המעסיק לדווח ללשכה על כל שינוי בהעסקה, כגון פיטורי העובד הזר או אם העובד עזב את המעסיק. כדי לקלוט עובד זר חדש על המעסיק לקבל מכתב השמה חדש, והלשכה תדווח על השינויים לרשות ההגירה.

על פי החוק רשאית הלשכה הפרטית לגבות סכום חד פעמי של 2000 ₪ כולל מע”מ עבור השמת העובד הזר (סכום זה נכון לאוגוסט 2011). התשלום החד פעמי תקף לשנה והלשכה לא תורשה לגבות אגרה נוספת גם באם נאלצה להחליף את העובד במהלך שנה זו. מעבר לכך קיים תשלום חודשי של 70 ₪ כולל מע”מ.

רשימת הלשכות הפרטיות מתפרסמת באתר רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.

היתר ההעסקה הראשוני יינתן לשנתיים, כאשר העסקת העובד הזר תתבצע 24 שעות ביום ולא תיתכן העסקה במשרה חלקית או מספר ימים בשבוע. במידה והקשיש זקוק  לעזרה מספר שעות ביום או בשבוע, הוא יכול להסתייע בעובד ישראלי. על העובד הזר להיות מועסק במתן טיפול סיעודי ועזרה במשק הבית של הקשיש בלבד. העברת העובד לביצוע עבודה עבור צד שלישי (גם אם הינו בן משפחה), מהווה  הפרת היתר תנאי ההעסקה. לא יינתנו היתרי העסקה לקשישים השוהים במוסדות ובתי אבות.

למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר- www.piba.gov.il או לאתר www.kolzchut.org.il

קרא על: זכויות עובד זר

• ניכויי רשות משכר העובד:

מגורים– החוק קובע כי על המעסיק לדאוג לקיום מגורים לעובד הזר על חשבונו. יחד עם זאת מותר למעסיק לנכות משכרו את העלות בפועל על פי איזור המגורים, נכון לשנת 2011: ירושלים- 354.09 ₪, ת”א- 402.93 ₪, חיפה ומרכז הארץ- 268.66 ₪, איזור הדרום- 238.82 ₪, איזור הצפון- 219.75 ₪.

במידה ותנאי המגורים הינם בבעלות המעביד מותר לו לנקות רק מחצית מהסכומים הנקובים לעיל.

הוצאות נלוות– כגון ארנונה, חשמל וגז המהווים את חלקו היחסי של העובד בהוצאות הבית. גובה הניכוי המותר לא יעלה, נכון לשנת 2011, על 74.90 ₪.

ביטוח רפואי– המעסיק זכאי לנקות משכר העובד את חלקו בגין הוצאות הביטוח הרפואי והן מחצית מהסכות ששולם בפועל ולא יותר מ-117.65 ₪ לפי הערך הנמוך מבינהם, נכון לשנת 2011.

דמי כיס שבועיים.

רשות– כגון תשלומי הלוואות, מפרעות, הוצאות כרטיסי נסיעה לחופשות מולדת וכדומה. יש לשים לב כי קיימים תשלומים כגון- היטל עובדים זרים שהמעסיק אינו רשאי לנקותם משכר העובד.

כל הניכויים לא יעלו על סך 25% משכרו החודשי של העובד (למעט בשכר האחרון של העובד, כשאז מותר לנקות משכרו את יתרת חובותיו בשלושת החודשים האחרונים) ויש להוכיח כי הסכומים שנוכו משכרו אכן בוצעו בפועל וזאת בהתאם לידיעתו של העובד והסכמתו האישית.

• סיום יחסי עבודה:

על המעסיק לדווח ללשכה על כל שינוי בהעסקה כגון פיטורי העובד הזר או אם העובד עזב את המעסיק. כדי לקלוט עובד זר חדש על המעסיק לקבל מכתב השמה חדש, והלשכה תדווח על השינויים לרשות ההגירה. בעניין זה יש לדעת כי לא ניתן להחליף עובד זר יותר מפעמיים בשנה.

התפטרות מטעם העובד– אם מסיבה כלשהי מעוניין העובד לסיים את עבודתו, יש לאפשר לו זאת וחל איסור למנוע זאת ממנו, זאת בכפוף להודעתו על כך מראש בהתאם להנחיות חוק ההודעה המוקדמת לפיטורין והתפטרות. משך ההודעה לא תעלה על תקופה של חודש ימים (בהתאם לשנות העסקתו במשפחה) ורצוי שתתבצע בכתב בדואר רשום ועם אישור מסירה. במידה והעובד הפסיק את עבודתו ללא הודעה מראש, ניתן לנקות משכרו של העובד את ימי ההודעה מראש כמפורט בהנחיות ובשווי השכר היומי לו היה עובד.

בעניין זה יש לציין כי חובה על המעסיק להודיע על התפטרותו של העובד וכי עובד הנמצא בארץ 30-90 ימים ללא עבודה מתועדת ברשות ההגירה אצל מעסיק בעל היתר בענף העבודה שלשמו הגיע לארץ, צפוי להרחקה ממדינת ישראל.

כמו כן, במקרה של עובד שברח- חובה להודיע ללשכה הפרטית וכן למשרד הפנים.

פיטורים מטעם המעסיק– במידה וקיימת חוסר שביעות רצון מתפקודו של העובד, רצוי לערוך לו שימוע מסודר לפני פיטוריו ובו להודיע לו כי אין מרוצים מעבודתו. במידה ובוחרים לפטרו, הפסקת העבודה תיערך באמצעות הודעה מראש ובהתאם להנחיות חוק ההודעה המוקדמת לפיטורין והתפטרות. משך ההודעה לא תעלה על תקופה של חודש ימים ורצוי שתתבצע בכתב בדואר רשום ועם אישור מסירה. כמו כן יש להודיע ללשכה הפרטית האחראית על הבאתו של העובד לארץ משום שלא ניתן להביא לקשיש עובד חדש כל עוד רשום על שמו במשרד הפנים העובד המקורי.

על פי החוק זכאי העובד לפיצויי פיטורין אשר יכללו במועד תשלום השכר האחרון. העובד זכאי לפיצויי פיטורין גם במידה והקשיש בו טיפל נפטר. עם זאת, הוא אינו זכאי לפיצויים במידה ופוטר עקב עברה פלילית כגון גנבה או התעללות. במידה והמעסיק אינו משלם את הפיצויים במועדם, יהא העובד זכאי לקבלת פיצוי נוסף בהתאם לקבוע בחוק ולפסיקות קודמות בבית המשפט.

רצוי להחתים את העובד בסיום עבודתו כי הוא קיבל את כל הסכומים המגיעים לו וכי אין לקשיש חובות כלפיו ולו- טענות כלשהן נגדו.

• עובדת זרה בהריון– עובדת זרה בהריון יכולה להמשיך בעבודתה עד יום הלידה, כאשר את הוצאותיה הרפואיות צריכה לכסות החברה בה היא מבוטחת. במידה וחברת הביטוח מסרבת לממן את הוצאותיה הרפואיות- ניתן לפנות לארגון רופאים לזכויות האדם.

לפני הלידה– במידה והעובדת אינה רוצה להמשיך ולעבוד, לאחר החודש השישי להריונה ובצרוף מכתב מהרופא המטפל המציין את תאריך הלידה המשוער, היא זכאית לפנות למשרד הפנים ולקבל ויזת תייר שתוקפה הינו עד 90 ימים מהלידה. במהלך הזמן הזה היא תחפש לעצמה מגורים מחוץ לבית מעסיקה.

כמו כן, יכולה העובדת לצאת לחופשת לידה לפני זמן הלידה- לעובדת 6-10 חודשים מותרת חופשת לידה מוקדמת בת 24 ימים לכל היותר לפני הלידה. עובדת שעבדה 10 חודשים ויותר זכאית לתקופת זמן בת 49 ימים לכל היותר. ימים אלו יקוזזו מחופשת הלידה לה זכאית העובדת על פי החוק.

בעת הלידה– עובדת זרה בעלת רישיון עבודה תקף שעבדה 6 חודשים ברציפות, ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי, זכאית למענק אשפוז למימון ההוצאות הרפואיות בגין הלידה בבית החולים, למענק לידה ולחופשת לידה עבור אובדן השתכרותה במשך 14 שבועות מיום הלידה. במידה ובן זוגה של העובדת הינו עובד זר ששולמו עבורו דמי ביטוח לאומי או שהינו אזרח ישראלי, תהיה זכאית העובדת למענקי אשפוז ולידה גם במידה ולא עבדה. כל יולדת זכאית לקבל תעודת לידה בתום אשפוזה בבית החולים.

לאחר הלידה- לאחר הלידה, על העובדת לגשת למשרד הפנים עם מכתב השחרור ממחלקת יולדות ולהוציא ויזת תייר , התקפה ל-90 יום. במהלך הזמן הזה עליה להחליט האם ברצונה לצאת עם תינוקה מן הארץ או לשוב לעבודתה ושלוח את התינוק לארץ מוצאה. עובדת שבחרה לעזוב לארץ מוצאה עם תינוקה, תהיה זכאית לשוב לישראל במהלך השנתיים הראשונות ללידת תינוקה ל-60 ימים עם ויזת תייר.  במהלך זמן זה היא תצטרך למצוא מעסיק חדש.

כמו כן, זכאית העובדת לבטח את ילדה בביטוח רפואי המסבסד על ידי ממשלת ישראל. בעניין זה ניתן לפנות למשרד הבריאות.

מידע נוסף ניתן למצוא במשרד התמ”ת באתר הזכותון לעובדים הזרים:

http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/OvdimZarimRights/OvdimZarim.html

או במשרד הממונה על זכויות העובדים הזרים בטלפון 03-7347230/69